החלטה בתיק ת"א 1755-06

בפני תובענה למתן חשבונות המתנהלת בין עורכי דין שעבדו במסגרת שותפות.

הרקע לתביעה

1.   כל בעלי הדין הינם עורכי דין. התובע - עו"ד ימין משה (להלן - התובע) והנתבע 1 (להלן - קן-תור) היו שותפים בחלקים שווים בשותפות " ימין, קן-תור ושות'" שהחלה את דרכה בשנת 1984 ונרשמה ביום 2.12.92 ברשם החברות והשותפויות כשותפות בלתי מוגבלת בזמן " עד להודעה בכתב של אחד השותפים". משרדיה שכנו באיזור התעשייה בנתניה (להלן - השותפות הראשונה). 

2.   במסגרת פעילותם המשותפת, הקימו התובע וקן-תור חברות שונות, ובכללן את " חברת ברליא בע"מ" שבהמשך שינתה את שמה ל" אוניקס פיתוח נדל"ן בע"מ" (להלן - אוניקס). שני השותפים החזיקו במניותיה של אוניקס בחלקים שווים. 

בתחילה פעלה השותפות הראשונה בעיקר בתחום המקרקעין, והחל משנת 1995, הרחיבה את פעילותה לתחומים נוספים. בין היתר,שיתפה פעולה עם עו"ד גילה בכר, בעלת משרד עצמאי בתל-אביב (להלן - עו"ד בכר) בהסדר של השתתפות בהוצאות ובהכנסות. כמו כן שיתפה השותפות פעולה עם עורכי דין נוספים, בהסדרים שונים.

3.   בשנת 1992 הוקמה ע"י השותפות הראשונה וע"י הנתבע 2, עו"ד ליעם שוורץ (להלן - שוורץ) שותפות חדשה בשם " ימין, קן-תור, שוורץ ושות'" (להלן - השותפות השנייה). בבקשת הרישום שהוגשה לרשם החברות והשותפויות צויין כי יום תחילתה של השותפות השנייה הינו  1.1.93 וסיומה כעבור 10 שנים, ביום 31.12.02. משרדי השותפות השנייה שוכנו בבית אמות משפט בתל-אביב.

בהסכם להקמת השותפות השנייה נקבע, בין היתר, כי עיקר עסוקה יהא בדיני הגירה והצבת עובדים בחו"ל; כי רווחי השותפות יחולקו לפי המפתח: 40% לשוורץ, 30% לתובע ו-30% לקן-תור; כי חלוקת הרווחים תתבצע פעמיים בשנה ותתייחס רק לרווחים שהתקבלו בפועל; כי שוורץ ישמש כראש מחלקת אשרות והיתרי עבודה בשותפות; וכי תפקידה של השותפות הראשונה בשותפות השנייה יתמקד בניהול ובהיבטים הכספיים. עוד נקבע כי אין ביצירת השותפות השנייה כדי לחסום את דרכה של השותפות הראשונה מלהמשיך בפעילותה.

4.   בשנת 1994 רכשה אוניקס מבנה משרדים בנתניה, ולצורך כך נטלה משכנתא לתקופה של 25 שנה (להלן - המשכנתא). התובע וקן-תור ערבו אישית לחובה של אוניקס לבנק הממשכן. בין אוניקס לבין השותפות הראשונה נחתם בחודש ספטמבר 1995 הסכם שכירות לתקופה של 9 שנים ו-11 חודשים, דהיינו עד חודש יולי 2005, ובאמצעות דמי השכירות ששולמו לה ע"י השותפות,  שילמה אוניקס את המשכנתא.

בחודש אפריל 1999 חתמה השותפות השנייה על הסכם לשכירת משרדים חדשים ברמת גן. המשבר בין השותפים החל בקיץ 1999, ועל ההתרחשויות החל ממועד זה ואילך, חלוקים הצדדים.

ההסדר הדיוני

5.   הוסכם בין הצדדים כי העתירה למתן חשבונות תוגבל לשבע השנים שלפני הגשת התביעה, דהיינו לתקופה המתחילה ביום 13.6.99, וזאת בשים לב למועד הגשת התביעה - 13.6.06. כן הוסכם בין הצדדים כי סוגיית זכאות התובע למתן חשבונות תוכרע ללא שמיעת ראיות, על יסוד החומר שהוגש לבית המשפט, ולאחר הגשת סיכומים בכתב.

יוער כי הצדדים הרעיפו על בית המשפט "חבילות" של מסמכים, ללא סדר ענייני, ובתפזורת, דבר שהקשה על המלאכה, משבית המשפט נצרך למיין מסמכים כה רבים ולבור את הבר מהתבן.

עמדת התובע

6.   לטענת התובע, ביוני 1999 הודיע לו קן-תור במפתיע כי בכוונתו לעזוב את השותפות הראשונה כבר ביום 1.9.90, מכיוון שהחליט לפרוש מעיסוקו כעורך דין. בסמוך לכך הודיעה גם עו"ד בכר על רצונה לסיים את שיתוף הפעולה עם השותפות הראשונה. לטענת התובע, קן-תור פעל באופן חד צדדי לסיום השותפות; הדפיס ביולי 1999 מכתבי פיטורין לכל עובדי השותפות הראשונה שיכנסו לתוקף ביום 1.9.99; נטל עמו חלק מתיקי השותפות הראשונה; נטש את יתר התיקים; והותיר את התובע להתמודד לבדו עם כל התחייבויותיה של השותפות הראשונה. לדבריו, הסיבה בה נקב קן-תור אשר הניעה אותו לעזוב את השותפות הראשונה, התבררה בדיעבד כלא נכונה, שכן בהמשך הקים יחד עם שוורץ שותפות נוספת בשם " קן-תור, שוורץ ושות'" (להלן - השותפות השלישית) במטרה להתחרות בשותפות השנייה ו"לנשלו" מחלקו בה. לטענת התובע, הנתבעים המשיכו את עסקי השותפות השנייה במסגרת השותפות השלישית, ללא הסדר עמו וללא חיסול מסודר של השותפויות הקודמות. בוודאי שלא שיתפו אותו ברווחים.

7.   עמדת התובע היא שהשותפויות הראשונה והשנייה עודן קיימות, משנותרו רשומות ברישומי רשם השותפויות, משלא התבקשה מחיקתן, ומשטרם בוצעה התחשבנות בין השותפים ולא בוצע פירוק מסודר שלהן. לפיכך, זכאי הוא לחלקו ברווחי השותפות הראשונה והשנייה עד לפירוקן הסופי.

נוכח האמור, עותר התובע לחייב את הנתבעים להמציא לידיו חשבונות מפורטים ביחס לפעילות קן-תור בתיקים שנטל עמו מהשותפות הראשונה החל מיולי 1999; חשבונות מפורטים ביחס לפעילות השותפות השנייה החל מסוף שנת 1999, לרבות פירוט בנוגע לציוד שנרכש מכספי השותפות השנייה החל משנת 2000 ועד ליום הגשת התביעה, וכן חשבונות בנוגע לרכב מסוג מאזדה שנרכש לטענת התובע מכספי השותפות השנייה.

כמו כן עותר התובע לקבל לידיו חשבונות מפורטים גם בנוגע לפעילות השותפות השלישית, משלטענתו, הנתבעים המשיכו את פעילותה של השותפות השנייה במסגרת השותפות השלישית, תוך שנישלו אותו מהשותפות השנייה ומרווחיה. כן עותר התובע לקבלת חשבונות הנוגעים לתגמולים שהתקבלו בגין ספרים שהוצאו לאור על-ידי השותפות השנייה ועל-ידי השותפות השלישית, או על-ידי מי מהנתבעים.  

עמדת הנתבעים

8.   עמדת הנתבעים היא כי כבר במרץ-אפריל 1999 הוסכם בין קן-תור לבין התובע על פירוקן של השותפויות הראשונה והשנייה, על רקע חילוקי דעות ביניהם. לטענתם, במסגרת זו, הוסכם כי התובע, לפי בקשתו שלו, יקבל את חלקו של קן-תור בשותפות הראשונה, ויחזיק למעשה 100% משותפות זו, בעוד שקן-תור יקבל את חלקו של התובע בשותפות השנייה (30%) וסה"כ יחזיק 60% משותפות זו. לטענת הנתבעים, נוכח הסכמה זו הוחלט לפטר את עובדי השותפות הראשונה ביום 1.9.99, והוסכם כי השותפות הראשונה תמשיך לפעול עד לסוף חודש דצמבר 1999, זאת על מנת לאפשר ביצוע כל הפעולות הכרוכות בסיום פעילותה.